תרגיל נחמד שממחיש את עוצמות הטבע, את המחזוריות שבו, ואת כמה כאנושות אנחנו לפעמים נוטים לחשוב שיש לנו את הכח לשנות משהו בו, וכמה התרחקנו ממנו.
התרשים הבא לקוח מתוך ספר שמסכם כמה עשרות שנים של מחקר בתחום השפעת העונתית.
מה שאנחנו רואים מלמעלה למטה זה תיאור מהלך המחלה בהתאם לקו הרוחב ועונות השנה – ככל שמתקרבים לקו המשווה משני הכיוונים, ההבדלים בין עונות השנה הולכים ומצטמצמים והתחלואה והתמותה מתפרשות על כל השנה.
בשורה הראשונה מלמעלה, ניתן לראות את מהלך המחלה במדינות הצפוניות – peak גבוה בתחילת העונה, דעיכה לאפס וחזקה מתונה של התחלואה לקראת סוף השנה.
בשורה השנייה מלמעלה, מדינות שנמצאות סביב קו רוחב 30 צפון ומטה- ישראל נמצאת שם על הקצה בין 29 ל33 ולכן קרובה הרבה יותר למודל הזה מאשר למדינות אירופה שנמצאות הרבה יותר למעלה (ניתן להניח שיש שוני הדרגתי ולא חד כ"כ)
מהלך המחלה שמתואר שם הוא כזה שה" פיק" הראשוני נמוך יותר, והדעיכה היא לא מוחלטת אלא נשארת כל השנה, לקראת פיק נוסף בתחילת החורף.
הנתונים הללו מסתדרים יפה מאוד עם העובדה שהגל הראשוני באירופה היה משמעותי ומתוקשר (יש לזה סיבה נוספת שאקשר בתגובות), ובמדינות כמו דנמרק פינלנד נורבגיה איטליה ועוד התחילו חזק מאוד והיום אנחנו מסתכלים ולא מבינים איך זה שממש אין שם כבר תחלואה – כשעד לםני חודש חודשיים נפטרו שם מאות ואלפי אנשים ועכשיו איכשהו הם נקיות לגמרי… לעומת זאת, בארץ, המצב אחר, השפעת טורדנית ולא נעלמת לחלוטין אבל גם מביאה עימה פחות סימפטומים ותמותה – ועדיין מביאים את הממשלה הציבור והעם לחילופי האשמות בעוד לטבע חוקים משלו ועדיף שנתרכז בתמיכה במי שבאמת חולה וזקוק לטיפול או סיוע כלכלי ונדאג יותר לחברה ולכלכלה שלנו ונדרוש מנהל והנהגה תקינים ללא קשר לימי הקורונה.
אז איפה התרגיל המחשבתי שהצעתי למעלה? אתם מוזמנים לבדוק מדינה מדינה בעולם ולהצמיד אותה לאחד הגרפים המתאימים, וברוב המקומות זה יתאים לחלוטין. מלבד אולי סטיות תקן קלות פה ושם שנובעות משינויים במדידה ובקריטריונים של הגדרת התחלואה וכמובן כמות בדיקות (אם כבר אז חבדוק לפי קריטריונים אחידים, כמות בדיקות לאלף או למאה אלף תושבים).
זה גם מסביר יפה מאוד למה בדרום אמריקה התחלואה התחילה מאוחר יותר ונקודת המקסימום בתחלואה גבוהה הרבה יותר – על אף שבפרו וברזיל לצורך העניין, באחת היה סגר כבד ובשנייה לא, רואים התאמה באחוזי התמותה.
צירפתי גם סרטון קצרצר וקליל שממחיש את הטענה ומדגים את אופי הבדיקה – עם הערה priceless לסיכום בסוף הסרטון.
