מייסד ומנהל היחידה לאונקו גנטיקה במכון הגנטי בבית החולים שיבא
צריך לזכור שרוב האנשים שמוגדרים חולים בתקשורת הם אנשים שיש להם את הווירוס אבל לא מבטאים אפילו תסמין אחד, אפילו לא חום, לא שיעול, לא איבוד חוש טעם או ריח. לכן, צריך לשים את הדברים בפרספקטיבה הנכונה.
כשאתה עושה יותר בדיקות אתה מוצא יותר אנשים – נקודה. השיעור הזה קבוע, לא עלה ולא ירד, ואסור לנו לתת למחלה הזאת לנהל לנו את החיים. חייבים להבין שעד שלא יהיה חיסון עדר בעוד שנה וחצי או חיסון אפקטיבי תוך 9 חודשים עד שנה, חייבים להחזיר את החיים שלנו לנורמה, מתוך התנהלות אחראית ולא היסטרית, זהו. אי אפשר אחרת".
אני עשיתי סקירה מאוד מקפת בנושא המסכות, הן מומלצות באופן חד משמעי לאוכלוסיות ספציפיות, אנשי צוות רפואי שעובדים עם אנשים ולכן חשופים יותר, אנשים שחולים כדי שימנעו מלהדביק את הסביבה ובחללים צפופים כאשר יש חשד שמישהו חולה. במרחב הציבורי, באוויר הפתוח, על שפת הים, תוך כדי ריצה – אין שום היגיון במסכות. דבר שני, אם אתה רוצה להגן, הדבר שיותר מגן ממסכות, כי זה גם מגן על העיניים, זה השקפים ואפשר לראות את הבעות הפנים. לתת לילדים לשבת עם מסכות 6 שעות זה דבר שהוא בעליל בלתי אכיף, אין לו שום משמעות מבחינת אנשים שאינם חולים ואינם משתעלים ואין להם שום תסמינים. במרחב הציבורי אין שום הגיון לשים מסכות, וגם ארגון הבריאות העולמי באתר שלו כותב שאין שום הוכחה שעטית מסכה לאנשים א-סימפטומטיים במרחב הציבורי עוזרת".
